"סליחה, לא שמתי לב". איך לא שמת לב? אני כבר שישים קילו עומדת פה. באמת לא שמת לב שאני עומדת פה מאחורייך בתור? אולי לא רצית לשים לב? אולי דרכת עלי בכוונה, רק בשביל להגיד לי סליחה? את יודעת, גברת אובלט עם קימל, שלהולנדים לא הספיקה מילה אחת בשביל לתאר גשם. הם המציאו כל כך הרבה מילים לגשם, רק בשבילך, כדי שתוכלי לבחור מאיזו מילה לסחוט את הגרביים. קבלי כמה דוגמאות בתרגום גוגל חופשי למילה 'גשם' בהולנדית: מי שמים, טפטופים, שפריצים, שופכים, ניתזים, ומשתינים. למרות המגוון ה-באמת רחב לתיאור התופעה המטאורולוגית, אף אחת מהמילים לא מתייחסת לשקיפות של הטיפות. גם הצייר ההולנדי, ההוא בלי האוזן, תגידי, את זוכרת במקרה איזו אוזן הוא הוריד? השמאלית או הימנית? לא חשוב, גם הוא לא הצליח לצייר גשם מבלי לייצר מערך כאוטי של קווים חדים כתער, כאלה שתופסים את התנועה הגדולה בשמיים. העיניים שלנו איטיות מדי בשביל לתפוס את הטיפות. אולי אנחנו צריכים לשים לב יותר לטיפות הקטנות סביבנו. להכיר בקיום הזניח שלהן, רק לבוקר אחד. באמת סליחה שאני נופלת עליך, גברת שמנת חמוצה חמש-עשרה אחוז, אבל, אם אנחנו כבר מדברות, תגידי, גם את מרגישה שקופה לפעמים? שתדעי שפעם אחת, איזה זקן אחר, לא כמוך, פרגית שובבה, חשב שאני ספסל. מכל הספסלים בגן מאיר, הוא התיישב עלי. אני מאמינה שהוא בסך הכל רצה קצת להתחכך. אני מבינה אותו. כי אני גם גוף בעולם שרוצה חיבוק. גוף שרוצה שיגרדו לו בגב למטה. למטה. למטה. ימינה. עוד ימינה. פה. פה. פה. כן. חזק. זהו. תודה. אני לא מאמינה, הנה הגיע התור שלך, לאנשים שאוהבים לנסוע באוטובוס. הם לא באמת אוהבים להניח את המצח המשומן שלהם על החלון, להקשיב לפרל ג'אם, ולחשוב מחשבות עמוקות על החיים. לא. הם מחכים לרגע שבו הנהג יעצור בפתאומיות, אם בגלל איזה קורקינט שהתפרץ לנתיב ואם סתם מתוך אינסטינקט, והמרפק של הדוס שלידך יעיף לך את המשקפיים, והנוסעת שלפניו תתפוס אותם עם היד השנייה שלא הסתמסה בטינדר וכולכם צחקתם על זה. האמת שלפעמים, אני עומדת קצת בכוונה מאחורי בן אדם, קרוב מדי, כדי שהוא ידרוך עלי, ואז ישים לב. אז בעצם אני, מבקשת סליחה.