כותבת
מאיירת
בוהה בתקרות

מתולתלת
13
כל מתולתלת יודעת לא להסתרק על יבש. אבא שלי לא ידע את החוק הזה, והוא סירק את התלתלים לשתי קוקיות עומדות ושלח מיני מאוס מחושמלת לבית הספר. לפעמים אני עוד מחלצת באיחור של חמש עשרה שנה סיכות פפיון ורודות מפלסטיק שנשכחו מכיתה ג' 2. יהושוע פרוע, כבשה, "מה-מה", הם רק חלק קטן מהעלבונות שספגו התלתלים שלי. גבר לא יכול פשוט להעביר את ידו בשערי ולרכון לנשיקה, הרצועה של השעון שלו מסתבכת תמיד עמוק בתלתלים והרגע שהיה אמור להיות רומנטי נתקע. אם אני מנסה לשנות טקטיקה ולהתקרב אליו בעצמי, אז הפעם התלתלים נמשכים לזיפים וכבר באמת יוצא כל החשק לנסות. לא, למתולתלות אין יותר כינים מילדות אחרות. לא, אנחנו לא יותר פרועות במיטה, אולי כן. אמנם אנחנו לא מחזיקות פאן בשידה באמבטיה, אבל יש לנו את כל הקרמים והסרומים שיש לסופרפארם להציע, והמתקדמות גם פותחות קבוצות בפייסבוק ומשתפות טיפים סודיים לתלתלים מושלמים. רציתי שיער חלק כמו לבובה שלי. היום כל הבובות פרוגרסיביות עם תלתלים, צלוליטיס וסימני מתיחה. אבל אז, רציתי להיות כמו כולן. אז אמא לקחה אותי לעשות פאן במספרה ליד הבית שהחזיק מעמד בדיוק שלושים ושלוש דקות מהרגע שיצאתי מהמספרה ועד שהגעתי לאימון, והוא התקרזל לצרור פטרוזיליה מפואר. אמא אמרה לי שאופנה תמיד חוזרת, והתפללתי בלב חזק, שאם אצליח לשרוד עוד כמה שנים פאן מקלות דקיק, אז ניסים גרמה יחזור לאופנה ואהיה בטוחה שוב להסתובב מחוץ לבית. צדקתי בהשערה שלי, ותלתלים אכן חזרו להיות מגניבים לרגע, אבל רק על דוגמניות רזות, ברחתי לגוגל באמצע הטקסט בשביל לבדוק מי מתולתלת ומפורסמת שאני יכולה ככה לשלוף בגאווה אבל כל התוצאות חיפוש הראו נשים אקראיות מ2016. נעים להתחבא מאחורי דמות סינדרלה ביישנית, לסלסל בפלירטוט עם האצבע כל פעם שבא לי משהו ואני לא יכולה להשיג. עד שיום אחד קיבלתי עצבים ובבת אחת הורדתי אותם. גזמתי וכיסחתי אותם כמו מולאן רק על האפס. זאת התחושה הכי נפלאה ומעצימה שחוויתי בתור אישה. הרגשתי סקסית בטירוף, גברים ונשים התחילו איתי בלי הפסקה, כל הזמן ליטפתי את הראש דשא הגזום שהייתי. עד שנמאס לי לתחזק את הדמות ילד פנימייה והתחלתי לגדל את השיח מחדש. תנו לי לספר לכם, זה לא היה פשוט, בין תקופת "לא, אני לא חולה בסרטן" לבין זהבה – תלתלי זהב הייתה תקופת מבחן שדרשה ממני המון סבלנות. אבל, זה היה שווה את זה. ההבנה שלהיות סקסית זה מבפנים החוצה, ואם תשאלו אותי שוב, אין מצב שאני מורידה את סימן ההיכר שלי שלמדתי לאהוב מחדש.