מאז שפיטרו את ונטורה מהמפעל לייצור פחיות בחדרה, הוא נטע שורשים עמוק בספת הסלון שלו ושל אשתו ג'וליה. נראה שהכרית קיבלה את תווי הפנים שלו בדיוק בזווית איפה שהייאוש צבר שלולית רוק. בהתחלה ג'וליה עוד הייתה קוראת לו לישון לצידה כל הלילה, אבל ככל שהוא העמיק את השקעים בספה היא ויתרה על הנחירות שלו לצידה. היא תהתה לעצמה אם הוא הולך לפעמים לשירותים או שהוא משקה את המונסטרה המצהיבה ליד החלון. בבקרים היא הייתה מכינה לעצמה סנדוויץ' חביתה עם מלפפון חמוץ, וסחטה מיץ תפוזים לה ולבעלה אבל ונטורה החליף את התפוזים בוויסקי כבר מהיום הראשון שלו בספה. ביום שלישי ג'וליה חזרה מאוחר מהעבודה במספרה וגילתה שבמקום שבו פעם התגורר בעלה על הספה, נותרו רק הבגדים באותו המנח שבו הוא שכב. היא שמחה שהוא סוף סוף קם להתקלח, אבל כשהיא בדקה במקלחת, הוא לא היה שם. גם לא בגראז', וגם לא בבר בפינת הרחוב. הפלאפון שלו היה כבוי, ונראה שהספה בלעה אותו כליל. אולי הוא נפל פנימה ולא הצליח לצאת. אז היא דחפה את הספה מהקיר למרכז הסלון, הזיזה את כל הכריות, אבל כל מה שהיא מצאה זה את השלט של הטלוויזיה. חוץ מכמה ג'וקים הפוכים ואבק שהצטבר מאז שהם גררו את הספה הנטושה מרחוב הרצל, לא נשאר זכר לונטורה. אחרי שהיא העבירה מטאטא, היא חייגה למשטרה אבל היא לא ידעה איך לדווח להם שהיא חושדת שהספה שלה טרפה את בעלה. היא הפסיקה לנתק לפני שמישהו יחשוב שהיא איבדה את זה. היא לא טרחה אפילו להוריד את האיפור או את הנעליים ונרדמה בוכה על הספה. הדמעות שלה זלגו לבריכת הרוק של ונטורה שנותרה עדיין לחה על הכרית. בבוקר העירה אותה דקירה קהה בגב. כשהסתובבה היא ראתה בין החריצים שתיל שצמח מעומקי הספה. היא הסתכלה לדלת בציפייה שבעלה ייכנס ויעיר אותה מהחלום המשונה הזה אבל הדלת מעולם לא נפתחה. בזמן שהיא חזרה מהשירותים, השתיל צמח בכמה ס"מ. מבוהלת היא ברחה עם הבגדים של אתמול לעוד יום של חפיפות. בערב היא דפקה על הדלת, וקראה לוונטורה לצאת אבל הדממה רדפה חיכתה לה בכניסה. כשהיא פתחה את הדלת, ריח מסחרר של תפוזים הציף אותה. עלי כותרת מיובשים, ועלים ששנשרו מהעץ שצמח לה מתוך הספה כיסו את כל רצפת הסלון. היא ניגשה בזהירות אל העץ, בחנה אותו מכל הכיוונים. הוא שלח את ענפיו באלימות מתוך החלון, והתפרס באדיבות לאורך כל התקרה. ג'וליה ישבה בחיקו של עץ התפוז, בצידו הימני של הספה, והשעינה עליו את הראש כמו בימים שעוד היה לה בעל. תפוז עגול וגדול התגלגל מהעץ על שמלתה של ג'וליה. היא אחזה את התפוז והסתכלה לצמרתו בהודיה. היא גררה את את עצמה למטבח תוך כדי שהיא משילה מעליה בדרך את הנעליים, ואת השמלה. היא נעמדה במטבח בחזיה ותחונים לבנים וסחטה לעצמה כוס ונטורה טרי.