כותבת
מאיירת
יוצרת
שבע לב שטן
32
שבע לב שטן, אס עלה שחור, וג'וקר אחד. סיבוב אחרון מול אלוהים. מחוגים גדולים מרחפים באוויר, מסתובבים במהירות לאחור. השמיים מתפוררים בזמן שהקלפים נזרקים על השולחן. אני שולחת יד לזקן שלו ושולפת נסיך יהלום אדום. בדרך מהיד לשולחן הקלף נשרף בין אצבעותי, ומשאיר אחריו כוויה שחורה. הצחוק שלו מרעיד את השולחן וכל הז'יטונים מתפזרים לצדדים, נופלים מהשולחן הגדול בשמיים כל הדרך למטה עד לשדה חמניות צהובות בעין אפק. הוא ליטף לי את היד המשחקת במעגלים עם האגודל, עד שהפך לנחש עשב ירוק שעשה את דרכו באיטיות מצמיתה לצווארי. האוויר עוזב אותי. רגע לפני שאני מכחילה לחלוטין והעיניים מסתובבות לאחור, אני מצליחה ללחוש לו מקרוב "כל הקופה". בבת אחת הוא משחרר את אחיזתו ומתמוגג בחזרה לדמות אלוהים מזוקנת, לבושת גלימה לבנה רק שהפעם, הוא מחזיק רצף מלכותי, ודואג לנופף אותו מולי בראוותנות. "את בטוחה שאת רוצה להמשיך לשחק?". אני אוחזת בקלפים שלי חזק, עד שהם נמסים לי ביד כמו שעווה רותחת. אני מנסה לאסוף אותם לכדי צורה אחידה אבל הם זולגים מבין אצבעותיי. אני פותחת את הפה לרווחה ושולפת מגרוני כמו קוסמת מיומנת שמונה יהלום, אחריו תשע יהלום, עשר יהלום, נסיך יהלום, ומלכה יהלום. במכה אחת הדמות הסמכותית מתכווצת לביצה לבנה שנעה לצדדים על שולחן המשחק כאילו היא מנסה לבקוע. אני מנפצת אותה באלימות על השולחן, ומתוכה פורץ נהר הנשפך לאקווריום ענק מלא דגי קוי ששוחים במעגלים. כל דג מסומן במספרים ואותיות מתוך החפיסה. בלי ששמתי לב, הפכתי למלכת דג קוי אדומה עם לב ענק מצויר קשקשים, קשקשים. אני מסמנת עם הסנפיר האחורי לשאר החפיסה לשחות אחרי. אנחנו שוחים במעגלים בקצב מתגבר עד שהקערה העגולה מתחילה להתנדנד. מתוך האינרציה הצלחנו להפוך את הקערה על פיה ולנתק אותה משולחן המשחק עליו היא עמדה. מצאנו את עצמנו נשפכים על אספלט רותח בלב השדרה החמישית במנהטן. הראשון להידרס היה קוי ארבע עלה, ואחריו, קוי מלך תלתן. מולי אני קולטת במהירות צוהר הזדמנויות לפיר ביוב במרחק שני נתיבים. נחיל ענק של ביואיק ירוקות מנסות למחוץ אותי למוות, הפנסים שוטפים אותי באור צהוב חזק, ומתוכם טס בין הגלגלים שקנאי אמריקני שבשנייה האחרונה תופס אותי מהסנפיר ובולע אותי שלמה. הוא השאיר אותי לשחות בתוך הבריכה הקטנה שנוצרה בלוע שלו, רק בשביל להקיא אותי בחזרה לערסל שבאיים האזוריים בפורטוגל. לצידי שוכב נמרוד, רגל ראש, זורק רביעייה על הירך השמאלית שלי שעדיין מתייבשת מהטבילה האחרונה. "תורך".